072-2501234 | 054-7203040
ליווי אישי מקצועי ומיידי בדיני משפחה וירושה

משמורת משותפת

baby newborn sleeping on parents hands, kid and family concept

משמורת משותפת והורות משותפת

משמורת משותפת הנו מצב בו לא נקבע הורן משמורן יחידי אלא שני ההורים חולקים את הסדרי הראיה בין ילדיהם בצורה משותפת ושוויונית, מעבר להסדרי הראיה הסטנדרטיים המקובלים במסגרת הסכמים ותביעות גירושין: פעם עד פעמים בשבוע.

על אף חזקת הגיל הרך הקובעת שילד עד גיל 6 יהא במשמורת אמו, המגמה כיום בפסיקה לאפשר לילדים ליהנות מהוריהם בצורה ואופן שווה וזאת, בהתבסס על מחקרים רבים שהוכיחו כי טובת הילדים מחייבת קשר טוב עם שני ההורים. 

בטרם ייטה לפסוק בית המשפט משמורת משותפת, ייבחן הוא מספר תנאים מצטברים:

  • תקשורת טובה בין ההורים וסמיכות מקום מגוריהם.
  • מסוגלות שווה של כל הורה שכן משמורת משותפת מחייבת כל אחד מההורים לספק בביתו את כל צורכי הילדים לרבות חדר ילדים מאובזר, מחשב, משחקים, בגדים, וכו'.
  • מעורבות של שני ההורים בחיי ילדיהם.
  • התחשבות ברצון וטובת הילדים לחלוק את הסדרי הביקור בצורה שוויונית בין ההורים.

על אף האמור, ניתן לראות כי בעת האחרונה חל כרסום בעקרונות אלו וחלוקת הזמנים בין ההורים לילדיהם נקבעת עפ"י צורכי הילדים ויכולתם ובתי המשפט פוסקים הלכה למעשה משמורת משותפת גם במקרים בהם התקשורת בין ההורים אינה טובה לאור גישת כבוד השופט סילמן שבאה לידי ביטוי בתיק תמ"ש 17120/07 בהתייחסותו לענין זה כדלקמן:

"היעלה על הדעת כי צד אשר אינו חפץ במשמורת משותפת, יחבל בעצמו בתקשורת ואז ישיג את מבוקשו ? במקרים של בעיות תקשורת בין ההורים ניתן להפחית עד כמה שאפשר את נקודות החיכוך בין ההורים למשל: שההורים ייקחו את הילדים היישר ממסגרת הלימודים וישיבו אותם למסגרת החינוכית למחרת היום".

ועדת שיפמן שהגישה המלצותיה משנת 2012, תמכה בהטלת אחריות כלכלית משותפת על שני ההורים ולאו דווקא על האב (מכח הדין האישי), תוך בחינת מכלול שיקולים נוספים שיש בהם כדי למנוע מצב בלתי שוויוני בתשלום דמי המזונות במקרים בהם חלה משמורת משותפת.

עד לאחרונה, נטו בתי המשפט שלא לפטור את האב מחיוב במזונות ילדיו במקרה של משמורת משותפת ונהגו לבצע הפחתה בשיעור שנע בין 50% – 25% מתשלום המזונות שהיה מוטל על האב.

בשנת 2015 חל שינוי מהותי בכל הקשור לחיוב אב במקרה של משמורת משותפת וזאת לגישת הרבנות הראשית לישראל והן לגישת בתי המשפט בערכאות השונות אשר בחנו כל מקרה לגופו ובחינת כושר השתכרותם של שני בני הזוג תוך חתירה ליצירת שוויון כלכלי שווה בין ההורים בנטל גידול הילדים.

ביום 30.11.2015 הוגשה הצעת חוק המזונות של חברי הכנסת יואב קיש ויפעת שאשא ביטון, שעיקרי הצעת החוק המהפכנית, קוראת לשינוי חוסר השוויון הקיים בתשלום מזונות בין בני זוג ודואגת לשוויון מגדרי, בכך שתשלום המזונות, על פי ההצעה החדשה, יקבע על בסיס נתונים ללא העדפה מגדרית, תוך עיגון מסקנות ועדת שיפמן שביקשה לקבוע נוסחה אחידה לחישוב דמי המזונות הנגזרת מהכנסות שני ההורים וממידת השהייה של הילדים אצל הוריהם.

יום לאחר הגשת הצעת החוק, פורסמה ביום 1.12.2015 פסיקה חדשה שהתקבלה במועצת הרבנות שקבעה שאימהות גרושות בעלות אמצעים כלכליים ישלמו גם הן מזונות, ולא רק האבות כפי שהיה נהוג עד היום וכי על הדיינים והשופטים להתחשב הן ביכולת הכלכלית של אבות והן ביכולת הכלכלית של האמהות.

מנהל בתי הדין הרבניים הרב שמעון יעקובי ציין כי "עמדת הרבנות הראשית החדשה מבקשת להתאים את הדין לדבריו, לשינוי המשמעותי שחל במעמד האישה מאז ימי המנדט"

ברוח שינוי פסיקת בתי המשפט ניתן למצוא את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון שפטר את האב מתשלום מזונות ילדיו באופן מוחלט וקבע כי האב בנסיבות העניין, לא חייב במזונות ילדיו.

כך ניתן למצוא מתוך פסקי דין של כב' השופטים יהורם שקד ויעקב כהן מבתי המשפט למשפחה, פסקי דין חדשניים שקבעו שתשלום מזונות על ידי האב כלל אינו מובן מאליו, במציאות של משמורת משותפת ויש מקרים בהם יש לבטלם לגמרי.

כב' השופט שקד הציע " חישוב אריתמטי שמגיע למסקנה שהחיוב אמור להתאפס לגמרי" וכב' השופט כהן כתב וציין כי "מבחינת צדק ושוויון לא הגיוני לחייב אב במימון מזונות במשמורת משותפת"

שינויי רוח הפסיקה כאמור, באים לידי ביטוי חדשות לבקרים בפסקי הדין של בתי המשפט. תימוכין לאמור ניתן למצוא מתוך פסק דינה של כב' השופטת סנונית פורר שניתן לאחרונה בו ששללה מזונות ילדים מהאישה ואף קבעה שגמלת הילד הנכה בסך 2,500 ₪, יועברו לרשותו של האב.

האם ערערה לבית המשפט המחוזי בטענה כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט קמא וטענו שהקצבה שמעניק המוסד לביטוח לאומי לילד נכה אינה אמורה לשמש לצורכי מזון, ביגוד או מגורים. בית המשפט המחוזי דחה את טענות האם וקבע כי לא נפלה כל טעות בפסק הדין וחייב את האם בתשלום הוצאות משפט לאב בסך עשרת אלפים שקל.

 

משרדנו בעל נסיון רב בתחום משמורת משותפת ובתחומים השונים הנלווה לו, עובדה היכולה להקנות לכם את התוצאות הטובות והאופטימאליות ביותר עבורכם.

באם הנכם מעוניינים לדעת עוד פרטים אודות נושא חשוב ומורכב זה, צרו קשר עוד היום עם משרדנו לקביעת פגישת ייעוץ מקצועי ללא התחייבות בנושא או לחילופין, השאירו פרטי התקשרות בדף צור קשר ונחזור אליכם בהקדם האפשרי.

בהצלחה !

שאלות נפוצות בנוגע למשמורת משותפת:

שאלה:

האם ניתן להסדיר משמורת משותפת בהסכם?

תשובה:

בוודאי. בית המשפט אף יעודד זאת ויתן תוקף של פסק דין להסכמות הצדדים.

שאלה:

האם יש משמעות לרצונותיו של הילד?

תשובה:

כן. במידה והילדים בגירים ייטה בית המשפט להתחשב ברצון הילד תוך בחינת בגרותו ויכולתו לקבל החלטות בעניינו בנסיבות העניין וזאת, במסגרת תסקיר המוגש לבית המשפט כאמור על ידי פקידת הסעד או המומחה שמונה על ידי בית המשפט ליתן חוות דעתו בשאלה.

שאלה:

בתביעה למשמורת משותפת, מה העיקרון החשוב ביותר המנחה את בית המשפט?

תשובה:

העיקרון המנחה את בית המשפט הנו עיקרון טובת הילד כאשר המשמעות היא שמירה על בריאותו הנפשית והפיזית כמו סיפוק צרכי הילד.

בית המשפט ייעזר לרוב בתסקיר של אדם מקצועי פקידת סעד או לחילופין חוות דעת מומחה במהלכם תינתן חוות דעת והמלצות לעניין סוגיית המשמורת המשותפת המבוקשת בנסיבות העניין ויכריעה אודות טובת הילד.

שאלה:

מהו הגיל המינימלי שבו ניתן לבקש משמורת משותפת?

תשובה:

אין חוקים ונוסחה לקביעת הגיל. כך לדוגמא, כב' השופטת תמר סנונית פורר בתיק תמ"ש 61338-07-14, פסקה בהליך הנ"ל משמורת משותפת בעוד היה מדובר בתינוק בן שבעה חודשים בלבד, תוך אימוץ תסקיר פקידת הסעד.

קידום אתרים לעורכי דין קידום אתרים אורגני
x

השאר הודעה ונחזור אליך:

שם (חובה):

נייד:

דוא”ל (חובה):

הודעה:

יצירת קשר מידית